חשיבה מתמטית היא הרבה יותר מאשר לדעת לחשב את העודף במכולת. כוחה ביכולת לייעל את ההתמודדות עם העולם במיוחד אם יש לכם נטייה להתפזר.
חשיבה מתמטית אינה רק כישרון ייחודי למספרים –
זו צורת חשיבה שיכולה לעזור לכל אחד, בכל תחומי החיים.
היכולת להתמקד,
לקבל החלטות
ולהבין איך לפשט בעיות מורכבות,
היא לא רק מיומנות שדרושה למבחן חשבון –
היא כלי חשוב שיכול לשמש אותנו ביום-יום
ולסייע לנו לשפר את הדרך בה אנו מתמודדים עם העולם.
להתמקד במטרה
כאשר אנו פותרים תרגילים ובעיות מתמטיות, אנו שואפים להגיע לפתרון יחיד.
בתהליך זה אנו מפתחים מיומנויות חשיבה המעודדות התמקדות במטרה.
חשיבה זו דורשת דיוק, סבלנות, ויכולת לנתח את המידע באופן הגיוני.
כלים אלה, שנרכשים דרך ההתמודדות עם בעיות מתמטיות, מתורגמים גם לחיים מחוץ ללימודים: היכולת להתמקד במטרה ברורה, לנתח בעיות מורכבות, לקבל החלטות מושכלות, ולחתור לפתרונות מיטביים – כל אלה הופכים את החשיבה המתמטית לכלי חיוני במגוון רחב של תחומים, לא רק במסגרת הלימודית, אלא גם בחיים המקצועיים והאישיים.
לפשט את החיים
בכיתה א' לומדים כי אם מצרפים יחד 3 עפרונות ל-2 עפרונות מקבלים 5 עפרונות. מה קורה אם מצרפים 3 כפתורים ל-2 כפתורים? כמובן - 5 כפתורים. מתוך התנסות זו הילדים לומדים כי למעשה הם יכולים "להתעלם" מהעצמים - לא חשוב אם מדובר בעפרונות או בכפתורים, היכן הם נמצאים או איך הם מסודרים. המתמטיקה מתעלמת מכל הפרטים האלה והיא מתמקדת רק בכמות.
"סודן של ההפשטות הן בכך שהן מייעלות את ההתמודדות עם העולם" טוען רון אהרוני בספרו "חשבון להורים". למעשה כל הפשטה מבוססת על העקרון: מה שמצאנו עתה יהיה תקף גם במצבים אחרים. יכולת הכללה זו מקלה מאד על החיים, שכן אחרת כל בעיה או מקרה שהיינו פוגשים היה מצריך מאיתנו בחינה מחודשת. אנחנו משתמשים בעקרון זה בכל תחום בחיים. למשל ההיכרות הראשונה עם מחושים, מקילה בהמשך על זיהוי מוקדם יותר של בעיות ומתן מענה מתאים.
בדרך לעצמאות מחשבתית
אם מתמטיקה היא לא הצד החזק שלכם, אז כדאי באופן כללי להבין את הערך שבחשיפה לתחומים שונים, דווקא כאלה המנוגדים לתחום העיסוק שלכם.
ישנם מי שמתאפיינים בחשיבה רחבה-מתפזרת, כזו המאפשרת לדמיין ומעודדת להתנסות בדברים חדשים. אך בתוך מסע החקר המסתעף הזה, אנו גם נדרשים לדעת להתכנס. אם יש לכם נטייה להתפזר, אז עיסוק בתחומי המתמטיקה והמדעים עשוי לאזן נטייה זו. המתמטיקה מעודדת את הצורך לחפש היגיון בעולם סביבינו ועל בסיסו לקבל החלטות.
(באותו אופן בעלי נטייה לתחומי המדעים מאופיינים לרוב בצורת חשיבה אנליטית, לוגית, המתמקדת בניסיון למצוא הסבר נכון-יחיד. אולם הנטייה להתמקדות עשויה לבוא על חשבון פתיחות לרעיונות חדשים. עיסוק בתחומים הומניים או יצירתיים יכול להביא לפיתוח של חשיבה רחבה יותר, מוכוונת להעלאת פתרונות מגוונים המאפשרת הליכה בדרכים חדשות ולהתגבר על הפחד משגיאות.)
כמי שהתפתחה במסלול המדעי, אני מוכירה רבות את התרומה של הלימודים המאוחרים שלי בתחום החינוך. הלימודים "פתחו" את המחשבה שלי ועודדו אותי ללכת בכיוונים שונים, מה שאפשר לי לקשור בין רעיונות מתחומים שונים. העולם שנפתח בפני היה עצום, אך בשלב מסוים חוויתי קושי גדול לנוכח שלל התפיסות והרעיונות אליהם נחשפתי. לא הצלחתי לגבש כיוון או מטרה ברורים. נאלצתי לכן לקחת צעד אחורה, לזנוח לזמן מה את הלימודים "הרחבים" ולגייס מחדש את החשיבה האנליטית שלי בכדי להתמקד. התנודתיות בין שני התהליכים, המתפזר והממוקד, הביאה אותי בסופו של דבר למקום חדש, מגובש יותר.
בנות ≠ מתמטיקה, האמנם ??
עיסוק בתחומים מגוונים חשוב לצורך פיתוח החשיבה, אולם כשזה נוגע לבנות, סוגיה זו חשובה אף יותר. יצא לכם פעם לצפות בחוגים מדעיים או בתוכניות מצוינות למיניהן? האם הבחנתם ביחס המובהק הקיים בהם לטובת בנים?
ממחקר שערכה מרילין ספר בשנת 1986 עולה שבנים ובנות מגיעים לכיתה א' ללא הבדל משמעותי ברמת המשכל, אולם עד גיל 16 נוצר פער לטובת הבנים. יש לכך מספר סיבות, אולם הדבר מביא לכך שבנות כבר מצעירותן גדלות בתפיסה כי הן פחות טובות בחשבון ביחס לבנים, זאת על אף שהיכולות שלהן בתחום זהות לאלה של בנים. תפיסה זו מביאה במהירות לסלידה אשר מובילה להימנעות.
יצירת בסיס טוב במתמטיקה, ע"י תרגול ומאמץ, במיוחד בשלבים הראשונים, יכולים לשבור את מעגל הסלידה-המנעות, ולייצר בקרב בנות ביטחון עצמי. תרגול, וכן, אפילו שינון כלשהו, הם המאפשרים לדפוסים העצביים של הלמידה ללבוש צורה.
במבט קדימה, שליטה במתמטיקה יכולה כמובן לפתוח אפשרויות ללמידה ותעסוקה, אולם גם אם בוחרים שלא לעסוק בתחומי הטכנולוגיה והמדעים, לכישורים מתמטיים ערך רב לפיתוח החשיבה ולחיים בכלל.