אנחנו גדלים בעולם אחד, אך נאלצים לגדל את הילדים שלנו בעולם אחר. המצאות וחידושים הם חלק מהעניין

20% מאיתנו הם אנשים רגישים מאד. לא מדיי, אלא מאד.

חינוך ביתי היה עבורנו תחילתו של תהליך. הרבה דברים נולדו במקום הזה. פיתחנו יכולות למידה, עצמאות, אך בעיקר, זה המקום בו התגבשתי על עצמי

עבודת צוות, שיתוף פעולה - זה חשוב, אך מה עם כבוד והערכה? איך לומדים את זה?

צעקות והשתוללות הם חלק ממה שיכולתם למצוא בגני הילדים ביפן בשנות ה-80. גם אם כיום הם לא קיימים, אותם גנים לא יוצאים לי מהראש

משימות, עבודות, מבחנים, למי יש זמן לחשוב?

קורה לכם שאתם נוהגים ופתאום קולטים שהראש שלכם בכלל היה במקום אחר? איך אתם עושים את זה? כלומר נוהגים בלי לחשוב

אתם טובים בלימודים, מצליחים במבחנים, אבל האם זה אומר שהחשיבה שלכם מפותחת?

למי יש כוח אחרי יום עבודה? למי יש זמן, עם 3 ילדים בבית, חוגים וחברים, ומי אמר שאם לא מצליחים בלימודים לא מצליחים בחיים?

המרדף אחר מושיעי למידה

במשך תקופה התלבטתי אם להשקיע בשינון לוח הכפל. חשבתי שעם הזמן הכפולות יטמעו. בינתיים כל תרגיל לקח הרבההה זמן

איך זה שיש דברים שאנחנו מתקשים לזכור, כמו מספרי טלפון, אך לעומת זאת יש דברים שאנחנו מסוגלים לזכור גם שנים לאחור, כמו יצירה שפעם למדנו בע"פ

להתמקד, לקבל החלטות ולחשוב באופן עצמאי, הם חלק מהכוחות שהמתמטיקה מעניקה לנו

כבר בשלבים המוקדמים ישנם תלמידים המתקשים בחשבון, אך אין זה אומר שהם לא טובים בחשבון.

אחת המלכודות אליה רבים נופלים היא הניסיון לסיים הכל בבת אחת. אולם הבנה טובה מתגבשת דווקא כאשר מקנים יותר זמן ללמידה

בנייתם של עקרונות לא נעשית על-ידי מסירת מידע, אלא שלב אחר שלב, על-ידי התנסות ממושכת

אם אתם מתקשים למצוא את המילים להסביר דברים שנראים לכם ברורים, כנראה שאין טעם במילים וצריך לעבור למעשים.

בין עודף לחץ לוויתור מוחלט

הצורך לסיים משימות לעתים חזק מאיתנו, אולם הוא גם עשוי לגרום לנו להמנע ממנה לגמרי. טכניקה פשוטה יכולה לסייע לנו בכך.

מה הכי כדאי לעשות בזמן למידה? אם אפשר, לתפוס תנומה